כמה קורות חיים מגיעים על משרה? מה הנתונים אומרים, ומה זה אומר לעסק שלכם

״כמה קורות חיים אמורים להגיע?״ היא השאלה הראשונה שכל מי שפרסם משרה שואל, בדרך כלל אחרי שלושה ימים של שקט או אחרי בוקר של ארבעים מיילים. יש עליה תשובות בחיפוש, וכמעט כולן מדברות על משהו אחר: על חברות טכנולוגיה, על ארצות הברית, או על כמה קורות חיים כדאי למועמד לשלוח. הפוסט הזה אוסף את הנתונים שקיימים באמת, אומר על כל אחד מאיפה הוא ומה הוא לא מודד, ואז מראה איך סופרים את המספר היחיד שחשוב: שלכם.

התשובה הקצרה: הנתון הגדול ביותר שפורסם הוא של Greenhouse, על יותר מ-6,000 חברות בצפון אמריקה: 244 הגשות למשרה פתוחה ב-2025, לעומת כ-115 ב-2022. SmartRecruiters, על 90 מיליון הגשות ב-95 מדינות, מודדת הגשות לכל גיוס ולא לכל משרה: 73 בממוצע, 65 בקמעונאות, 117 במלונאות ומסעדנות. על ישראל אין נתון מפורסם. ובכל מקור, החלק שמתאים בפועל הוא מיעוט: כעשרה אחוזים בדוגמה ישראלית מההייטק, ובמערכת שלנו 38% ממה שדורג קיבל C. הממוצע לא יגיד לכם כלום על המשרה הבאה. שלושה מספרים שלכם כן.

גילוי נאות: הכותב הוא מייסד HireMind. המספרים על המערכת שלנו הם מהמערכת, עם תאריך. הנתונים החיצוניים מצוינים עם המקור, השנה והמדינה, וקראנו אותם דרך תקצירים של הדוחות ולא את הדוחות המלאים. לא פרסמנו כאן את מספר ההגשות אצל הלקוחות שלנו, כי הם מעטים מדי בשביל שהמספר יהיה בנצ׳מרק.

מה המחקרים הגדולים מדדו.

ארבעה מקורות מפרסמים נתונים על היקף ההגשות, וכל אחד מהם מודד קצת אחרת. הנה מה שכל אחד אומר, ומה לא.

שני דברים בולטים בטבלה. הראשון: הכמות עלתה חדות, בכל מקור, בשלוש השנים האחרונות. אצל Greenhouse היא יותר מהוכפלה. השני: המספרים הגדולים הם על משרות משרדיות בחברות שיש להן מחלקת גיוס. מסעדה בחולון שמחפשת מנהלת משמרת לא נמצאת באף אחד מהדוחות האלה.

״הגשות למשרה״ ו״הגשות לגיוס״ הם לא אותו מספר.

זו הטעות הנפוצה בציטוטים. Greenhouse סופרת הגשות לכל משרה שנפתחה. SmartRecruiters סופרת הגשות לכל עובד שנקלט. ההבדל גדול, כי לא כל משרה נסגרת בגיוס: אצל Greenhouse, 69.8% מהמשרות נסגרו עם קליטה ב-2025, והשאר בוטלו, הוקפאו או נסגרו בלי אף אחד.

היחס השני הוא המעניין יותר לעסק, כי הוא עונה על ״כמה עבודה עולה עובד אחד״. 65 הגשות לכל קלטה בקמעונאות, לפי SmartRecruiters, זה 65 קורות חיים שמישהי קראה, או לפחות פתחה, בשביל כל מוכרת שנכנסה לסניף. ולפי אותו דוח של Greenhouse, גיוס ממוצע ב-2025 עבר 22.7 ראיונות ולקח 56.7 ימים.

ומה ידוע על ישראל.

פחות ממה שהיינו רוצים. אף לוח דרושים ישראלי לא מפרסם כמה הגשות מקבלת מודעה, ואף מערכת גיוס ישראלית לא פרסמה בנצ׳מרק. מה שיש:

• דוגמה מההייטק. כלכליסט דיווח על חברה אחת שקיבלה יותר מ-700 קורות חיים על 20 משרות ג׳וניור, כ-35 למשרה, ושאחרי סינון רק כעשרה אחוזים נמצאו רלוונטיים. זו דוגמה של חברה אחת בתקופה של עודף ג׳וניורים, לא ממוצע.
• הצד השני של השוק. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודדת משרות פנויות, לא הגשות: כ-136 אלף משרות פנויות בחודש בממוצע ברבעון הראשון של 2026, ירידה מכ-149 אלף ברבעון שלפניו. הסקר לא כולל עסקים עם פחות מחמישה שכירים, כלומר בדיוק את העסקים שקוראים את הפוסט הזה.
• ״מאה למשרה״. המספר שמסתובב בתקשורת הישראלית הוא ציטוט של מגייסים בהייטק. הוא לא נמדד, והוא לא על תפקידי שירות, מכירות, שטח או ייצור.

אז כשמישהו אומר לכם ״בישראל מגיעים X קורות חיים על משרה״, שאלו מאיפה. כמעט תמיד התשובה היא ״מהניסיון שלי״, וזה בסדר, אבל זה לא נתון.

למה הממוצע מטעה גם כשהוא נכון.

נניח שהיה לנו ממוצע ישראלי אמין. הוא עדיין היה מטעה, משלוש סיבות.

ההתפלגות מוטה. מעט משרות מקבלות מאות הגשות, ורוב המשרות מקבלות הרבה פחות. הממוצע נמשך למעלה על ידי המשרות הגדולות, ולכן רוב מי שמפרסם משרה רואה פחות ממנו ומרגיש שמשהו לא בסדר. החציון, המשרה שבאמצע, כמעט תמיד נמוך מהממוצע, ואף אחד מהדוחות לא מפרסם אותו.

הזמן לא אחיד. Ashby מצאה שהשבוע הראשון של משרה מביא בערך פי שניים הגשות מכל שבוע שאחריו. משרה שפתוחה חודש ומשרה שפתוחה שבוע לא ניתנות להשוואה במספר גולמי.

הכמות לא מודדת התאמה. זה החלק שהכי חשוב לעסק, ולכן יש לו פרק משלו.

המספר שחשוב: כמה מהם מתאימים.

בכל מקור שקראנו, החלק שמתאים הוא מיעוט. בדוגמה של כלכליסט, כעשרה אחוזים. במערכת שלנו, מכל מה שדורג עד 12.9.2026, 1,797 קורות חיים, 681 קיבלו C, כלומר ״לא למשרה הזו״. זה 38%. 644 קיבלו A. הנתונים המלאים, עם השאילתה. הציון לא אומר מי היה עובד טוב, הוא אומר על כמה מהקריאה אפשר היה לוותר.

וזו הסיבה שהכמות לבד לא מעניינת. 200 הגשות שמתוכן 20 מתאימות הן 180 קריאות מיותרות. בהנחה של 3 דקות לקורות חיים, זה 9 שעות של מישהי שיש לה גם עבודה אחרת. החשבון המלא, שורה אחרי שורה, מראה מה זה עולה בשקלים.

איך סופרים את המספר שלכם.

שלושה מספרים, לכל משרה, מהיום הראשון. אין צורך במערכת בשביל להתחיל, מספיקה טבלה:

1. כמה הגישו. לפי ערוץ: לוח, פייסבוק, וואטסאפ, המלצה. אם אין לכם עמוד משרה משלכם, זה המספר היחיד שיש לכם, וגם הוא כנראה חסר, כי חלק שלחו במייל וחלק בהודעה.
2. כמה מהם מתאימים. לא ״טובים״, מתאימים לדרישות שכתבתם. אם המספר הזה נמוך מעשרה אחוזים מהמגישים, הבעיה היא בניסוח המודעה או בערוץ, לא בשוק. האבחון בשלוש שאלות.
3. כמה הגיעו לראיון. לא כמה זומנו, כמה הגיעו. זה המספר שמחלקים בו את עלות הפרסום כדי לדעת מה מודעה עולה באמת.

ואז, אחרי שלוש או ארבע משרות, יש לכם בנצ׳מרק. הוא לא של ישראל ולא של הענף, הוא שלכם, וזה היחיד שינבא את המשרה הבאה.

מה עוד לספור: את השבוע הראשון בנפרד. אם 70% מההגשות מגיעות בשבעת הימים הראשונים, ואף אחד לא ענה להן באותם ימים, המועמדים הטובים כבר עובדים במקום אחר כשמתפנים לקרוא.

למי הפוסט הזה לא רלוונטי.

אם אתם מגייסים לתפקיד אחד בשנה, אין לכם מספיק משרות בשביל בנצ׳מרק, וגם לא צריך: קראו את מה שהגיע, ואם הגיעו פחות מעשרה, בדקו קודם אם מישהו ראה את המודעה. ואם אתם מגייסים בהייטק, הנתונים של Greenhouse ו-Ashby כן מדברים עליכם, ומאה למשרה הוא כנראה תיאור סביר.

שורה תחתונה.

אין מספר ישראלי, והמספרים הגלובליים מודדים משרות משרדיות בחברות עם מחלקת גיוס: 244 למשרה בצפון אמריקה, 73 לגיוס בעולם, ושניהם יותר מהוכפלו בשלוש שנים. מה שחוזר בכל מקור הוא שהרוב לא מתאים, ושזה מה שקובע כמה המשרה עולה. דמו של 15 דקות על משרה שלכם מראה איך שלושת המספרים נספרים לבד, עם סיבה כתובה ליד כל ציון, ובן אדם שמחליט.