התשובה הקצרה: אין מספר אחד ל״כמה עולה לגייס עובד״, ומי שנותן לכם אחד מוכר לכם משהו. יש ארבע שורות בחשבון: השעות (קריאה, שיחות, ראיונות), הפרסום, הכלי, והכיסא הריק. לעסק שמקבל 60 קורות חיים למשרה, השעות לבד הן כמה מאות שקלים עוד לפני הראיון הראשון, ויותר משליש מהן נגמרות ב״לא מתאים״. הפוסט הזה מראה איך לחשב כל שורה על המספרים שלכם.
גילוי נאות: הכותב הוא מייסד HireMind. המספרים על המערכת שלנו הם מהמערכת, עם תאריך. שאר החישוב הוא הנחות שאתם מחליפים במספרים שלכם.
למה אין ממוצע, ולמה זה טוב לכם
כשמחפשים ״כמה עולה לגייס עובד״ מקבלים שני סוגי תשובות: עמלות של חברות השמה בהייטק, ומחקרים גלובליים על ״עלות לגיוס״ בחברות עם מחלקת משאבי אנוש. אף אחד מהם לא מתאר רשת עם שלושה סניפים שמגייסת מנהלת משמרת.
הממוצע לא קיים כי העלות תלויה בשלושה דברים שאצל כל עסק שונים: כמה קורות חיים מגיעים, מי קוראת אותם ומה שווה השעה שלה, וכמה זמן המשרה יכולה לעמוד ריקה. במקום ממוצע, הנה החשבון. הוא לוקח עשר דקות, והתוצאה שלו נכונה לעסק שלכם.
שורה 1: השעות
זו השורה שרוב העסקים לא רואים, כי אף אחד לא מוציא עליה חשבונית.
מה סופרים: קריאת קורות חיים, שיחות טלפון ראשונות, תיאום ראיונות, הראיונות עצמם, והראיונות שנקבעו ולא הגיעו.
ההנחות שלנו, שאפשר להחליף: קריאת קורות חיים אחד לוקחת 3 דקות. אחד מכל עשרה מקבל שיחה של 10 דקות. שעת עבודה של מי שעושה את זה שווה 150 ₪ כולל עלויות מעביד. אלה ההנחות שהמחשבון בעמוד הבית שלנו משתמש בהן, וכל אחת מהן מוצגת כדי שתוכלו לשנות אותה.
דוגמה להמחשה, משרה אחת עם 60 הגשות:
| שלב | חישוב | זמן | עלות |
|---|---|---|---|
| קריאה | 60 × 3 דקות | 3 שעות | 450 ₪ |
| שיחות ראשונות | 6 × 10 דקות | שעה | 150 ₪ |
| ראיונות | 5 × 45 דקות | 3.75 שעות | 563 ₪ |
| ראיון שלא הגיע | 1 × 45 דקות שנשמרו | 0.75 שעה | 113 ₪ |
| סך הכל | 8.5 שעות | 1,276 ₪ |
הרבה יותר ממודעה. ועכשיו החלק שהופך את השורה הזו לשורה שאפשר לחתוך: מכל מה שדורג במערכת שלנו עד 12.9.2026, 1,797 קורות חיים, 681 קיבלו C. זה 38%. יותר משליש משעות הקריאה בטבלה נגמרות במילים ״לא למשרה הזו״.
מה עושים: סופרים כמה קורות חיים הגיעו על המשרה האחרונה (ומה נחשב הרבה), מכפילים ב-3 דקות, מוסיפים שיחות וראיונות, ומכפילים בשווי השעה של מי שעשתה את זה. זה המספר שהמשרה הבאה תעלה שוב, אם לא משנים כלום.
שורה 2: הפרסום
זו השורה היחידה עם חשבונית, ולכן היחידה שרוב העסקים מחשיבים.
לוח דרושים. ממקור משני אחד שאספנו: JobMaster בסביבות 468 ₪ פלוס מע״מ למודעה, Mploy בסביבות 190 ₪ פלוס מע״מ. רמת ביטחון בינונית, לא אימתנו מול הלוחות, בדקו לפני שבונים תקציב. משלמים לכל פרסום, ומודעה שלא הביאה אף אחד עלתה בדיוק כמו מודעה שהביאה שישים.
פייסבוק ואינסטגרם. משלמים לפי חשיפה, והעלות לכל מועמד תלויה בתפקיד, באזור ובמודעה. אין לנו מספר שאפשר לפרסם כאן שיהיה נכון גם אצלכם, אז לא נמציא אחד. יש נוסחה: איך מחשבים עלות למועמד ממודעה בפייסבוק, עם הבנצ׳מרקים שקיימים. מה שכן: מודעה ממומנת מביאה מועמדים גם ביום שלישי בלילה, וזה מחזיר אותנו לשורה 1, כי מי שהגיש בלילה מצפה לתשובה בבוקר.
מה עושים: מחלקים את מה ששילמתם על הפרסום האחרון במספר האנשים שהגיעו לראיון, לא במספר קורות החיים. זה המחיר האמיתי של המודעה.
שורה 3: הכלי
מערכת גיוס היא השורה הקטנה בחשבון, וזה בדיוק למה שווה לבדוק אותה.
HireMind מתחילה ב-249 ₪ לחודש לפני מע״מ לעד שתי משרות פעילות, במנוי חודשי. מערכת גלובלית כמו Spark Hire Recruit מתחילה, לפי עמוד המחירים שלה בספטמבר 2026, ב-335 דולר לחודש בחוזה שנתי. הפירוק המלא של מחירי המערכות הוא פוסט נפרד; כאן חשוב רק היחס: 249 ₪ לחודש מול 1,276 ₪ של שעות למשרה אחת בדוגמה למעלה.
מה שהכלי חוסך הוא לא את הראיונות. הוא חוסך את שלוש שעות הקריאה, את השיחה עם מי שכבר עובד במקום אחר, ואת הראיון שלא הגיע כי אף אחד לא שלח תזכורת. מועמד A אצלנו מגיע לראיון בערך פי 11 יותר ממועמד C (9.9% מול 0.9%, מאותה שאילתה), וזו לא אמירה על מי היה עובד טוב, זו אמירה על איפה כדאי לשים את השעות.
מה עושים: משווים את מחיר הכלי לשורה 1, לא לשורה 2. מול המודעה הוא יקר. מול השעות הוא זול.
שורה 4: הכיסא הריק
זו השורה הגדולה ביותר, ואף מחשבון לא מראה אותה, כי אין עליה חשבונית ואין עליה שעון.
איך מחשבים: שלושה מספרים שרק אתם יודעים. כמה שעות נוספות משלמים לאחרים בשבוע כדי לכסות את המשמרת. כמה מכירות, לקוחות או משלוחים הולכים לאיבוד בשבוע בלי האדם הזה. וכמה שבועות המשרה ריקה, מהיום שהקודם הודיע ועד היום שהחדש התחיל.
דוגמה להמחשה: מסעדה בלי מנהל משמרת שלושה שבועות. בעל המקום סוגר בעצמו ארבעה ערבים בשבוע, נניח 16 שעות שבועיות שהיו שוות לו 150 ₪ כל אחת: 2,400 ₪ בשבוע, 7,200 ₪ בשלושה שבועות. בלי לספור מה לא נעשה בזמן הזה. מספרים להמחשה, לא תוצאה של לקוח.
מה עושים: כותבים את שלושת המספרים על נייר. אם השורה הזו גדולה משלוש הקודמות ביחד, וברוב העסקים היא כזו, אז השאלה הנכונה היא לא ״כמה עולה לגייס״ אלא כמה זמן לוקח לגייס, כי כל שבוע שחוסכים שם הוא השורה הזו.
ומה עם חברת השמה
חברת השמה מזיזה את שורה 1 אליה, ומחליפה אותה בעמלה שמשולמת על כל קליטה. לתפקיד נדיר וחד-פעמי זה לפעמים העסקה הנכונה. לתפקיד שחוזר כל כמה חודשים העמלה חוזרת איתו. מתי כן ומתי לא הוא פוסט נפרד; כאן רק השורה בחשבון.
למי החשבון הזה לא רלוונטי
אם אתם מגייסים אדם אחד בשנה, שורה 1 היא יום עבודה אחד בשנה, ואין כלי שמשתלם מולה. פרסמו מודעה, קראו, ראיינו. אקסל או מערכת גיוס מסביר מתי זה מפסיק להיות נכון.
החשבון שלכם, בעשר דקות
המספר שאפשר לצטט מכל זה הוא אחד: 38% ממה שדורג אצלנו היה C. כל השאר הוא החשבון שלכם: קורות חיים כפול 3 דקות, שיחות, ראיונות, שווי השעה, מודעה, כלי, וכיסא ריק. מי שרוצה לראות מה הכלי עושה לשורה 1 על משרה אמיתית שלה, דמו של 15 דקות עושה בדיוק את זה.